Chap. 134
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לְהַפְקִיר כָּל מַה שֶּׁתַּצְמַח הָאָרֶץ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִיטָה וְהִתִּיר צְמִיחַת קַרְקְעוֹתֵינוּ כֻּלָּם לְכָל אָדָם, וְהוּא אָמְרוֹ יִתְבָּרַךְ (שְׁמוֹת כג, יא) ''וְהַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ''. וּלְשׁוֹן מְכִילְתָּא וַהֲלֹא הַכֶּרֶם וְהַזַּיִת בַּכְּלָל הָיוּ וְלָמָּה יָצְאוּ לְהַקִּישׁ אֲלֵיהֶם מַה כֶּרֶם מְיוּחָד שֶׁהוּא בַּעֲשֵׂה וְעוֹבְרִים עָלָיו בְּלֹא תַּעֲשֶׂה אַף כָּל שֶׁהוּא בַּעֲשֵׂה עוֹבְרִים עָלָיו בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, וְעִנְיַן זֶה הַמַּאֲמָר מַה שֶׁאֲסַפֵּר, וְזֶה שֶׁאָמַר (שְׁמוֹת כג, יא) ''וְהַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ'' כּוֹלֵל מַה שֶּׁיִּצְמַח מִן הָאָרֶץ בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית מִן הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים וְהַזֵּיתִים וַאֲפַרְסְקִין וְרִמּוֹנִים וְהַחִטָּה וְהַשְּׂעוֹרָה וְזוּלַת זֶה, הִנֵּה הוֹדִיעַ שֶׁהַשְׁמָטַת הַכֹּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְאַחַר כָּךְ פֵּרֵט וְאָמַר (שְׁמוֹת כג, יא) ''כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ'' וגו' וְזֶה בִּכְלַל כָּל מַה שֶּׁיִּצְמַח מִן הָאָרֶץ. וְאָמְנָם בָּא זֶה הַצִּוּוּי בְּכֶרֶם וְזַיִת לְבַד בַּעֲבוּר שֶׁבָּא בַּכָּתוּב אַזְהָרָה בְּיִחוּד מִלֶּאֱסוֹף תְּבוּאַת הַכֶּרֶם וְהוּא אָמְרוֹ (וַיִּקְרָא כה, ה) ''וְעִנְבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר'', וּכְמוֹ שֶׁהַכֶּרֶם שֶׁהְפֵקֵרוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה הִנֵּה מְנִיעָתוֹ בְּלֹא תַּעֲשֶׂה כֵּן הַזַּיִת כָּל מַה שֶּׁיִּצְמַח בְּשָׁנָה שְׁבִיעִית שֶׁהִתְבָּאֵר שֶׁהֻפְקְרוּ בַּעֲשֵׂה הִנֵּה מְנִיעָתוֹ בְּלֹא תַּעֲשֶׂה וְדִין הַזַּיִת וְדִין שְׁאָר פֵּירוֹת אֶחָד. הִנֵּה הִתְבָּאֶר מִכָּל מַה שֶׁקָּדַם שֶׁהַשְׁמָטַת גִּדּוּלֵי שְׁבִיעִית מִצְוַת עֲשֵׂה. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בְּמַסֶּכֶת שְׁבִיעִית, וְגַם כֵּן אֵינָהּ נוֹהֶגֶת וְאֵינָהּ חוֹבָה מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא לְפֵירוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד. (וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, זְרָעִים הִלְכוֹת שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל פ''ד):
134
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source